ספציפית בציר זמן האנושי שאנו חיים בו יחד, אבל מבקש מאיתנו התייחסות. מסורות עתיקות מספרות לנו שחבוי באבל חומר
שהוא חפץ חיים. האבל, אם נלמד איך לנוע איתו בחיינו יכול להיות לנו כשער לקרב אותנו אל עצמנו, אחד אל השני ואל האדמה. אולי הוא רוצה להפשיט אותנו אל מה שהכי אכפת לנו ממנו וכך להוליד אנושיות מעמיקה וחיות בלתי מתפשרת.

התוכנית ׳מלאכת אבל מלאכת חיים׳ מבקשת אפשרות לחקור איך
לעשות לעצמנו כיסים של זמנים שבהם אנחנו יוצרים לעצמנו ואולי
לסובבים אותנו מקום לכבד את האבל שקיים. להקדיש זמן ליציאה
לטבע, יצירת ריטואלים, לקחת זמני כתיבה ולשמוע מה ה-אבל
רוצה לספר לי.

למשך חמישה שבועות נקדיש ביחד זמן כקהילה זמנית לחקור,
לחוות וללמוד את האמונות הזאת של לשאת אבל והודיה.

נעבוד עם שאלות כגון :

אז מה התוכנית כוללת?

תרגולי כתיבה ותנועה סביב ששת שערי האבל בהשראת פרנסיס וולר.◇ תרגולי שיח והקשבה מעמיקים סביב הנושא ואיך להכין את גופנו לשאת כזאת אנרגיית חיים ואיך להחזיק לאדם אחר◇ פרספקטיבת האבל בהשראת מרטין פרקצ׳ל, שמאן משבט הסוצוצ'יל מהמאיה,מפה נשאב השראה סביב ריטואלים לעשייה ביום יום וסביב מקרים ספציפיים שיעלו בקבוצה.◇ השראה משבט הדאגרה סביב אבל וכאב והשראות לריטואלים אישיים שאפשר לעשות ביום יום.◇ ראיה של האבל כתנועה בלתי נפרדת מחניכת נפש האדם ומזה השראה לתרגולי הליכה בטבע ויצירה עם אבל והודיה בהתאם לאיפה שאנחנו נמצאים במסע חיינו.◇ טקסי עיבוד כאב ואובדן בהשראת ג'ואנה מייסי מפרספקטיבה אקולוגיה עמוקה.

התכנים הללו הם בהשראת גישות מסורתיות של מפגש עם אבל, עבודה סומטית ויצירתית
עם ראיה שריפוי מתחולל עם הטבע (אקו-טרפיה).

למי זה מיועד?

אנשים שמכירים באבל בחיים הפרטיים שלהם, אנשים אשר מטפלים, אקטיביסטים או אנשים אשר פעילי שינוי, כל אדם אשר מרגיש שהוא יכול לשאת ולהחזיק את עצמו לאורך התהליך

מומלץ לאורך התהליך שיהיה לכם אנשים בקהילה שלכם שתוכלו לשתף אותם בתהליך
האישי שלכם ואפילו לעשות את התרגולים הללו איתם.