


אם נרצה או לא, אבל פוגש את כולנו בשביל חיינו: מפרידה ממישהו או משהו שאנו אוהבים, מרעיון שלא התממש, מאבל אקולוגי, חברתי או שושלתי שמתגורר מתחת לכעס ולפחד.
מסורות עתיקות מספרות לנו שחבוי באבל חומר חפץ חיים. התוכנית מבקשת לחקור איך ליצור לעצמנו כיסים של זמן לכבד את האבל שקיים — ביציאה לטבע, יצירת ריטואלים וכתיבה כקהילה זמנית.
מה נקדיש ללמוד ולחקור?
עיבוד אבלות יומיומית
חכמת תרבויות ומסורות
זיכרון ושייכות עמוקה
איך אנחנו פוגשים ומעבדים את האובדנים הקטנים והגדולים שמלווים את החיים, לעיתים בלי שניתן להם בכלל שם?
מה אפשר ללמוד ממסורות וקהילות שונות על נשיאת אבל לאורך זמן ועל הדרכים להמשיך לחיות לצד החסר?
איך להמשיך לקיים קשר וזיכרון אל מי שאיבדנו, אל השושלת והסיפור שאנו באים מהם, ואל החלקים שנוצרו מחדש?
תכני המסע והפרקטיקות
ששת שערי האבל
ריטואלים ומסורות עתיקות
אקולוגיה עמוקה
תרגולי כתיבה ותנועה בהשראת פרנסיס וולר, להכנת הגוף לשאת אנרגיית חיים חזקה כל כך ולהחזיק מרחב לאחרים.
השראה ממרטין פרקצ'ל משבט המאיה ושבט הדאגרה ליצירת טקסים יומיים, עבודה סומטית ויצירה עם אבל והודיה.
טקסי עיבוד כאב ואובדן בהשראת ג'ואנה מייסי ותרגולי הליכה בטבע (אקו-תרפיה) לריפוי והתחדשות.
לכל אדם המכיר באבל בחייו הפרטיים, למטפלים, אקטיביסטים ופעילי שינוי המרגישים שיכולים לשאת ולהחזיק את עצמם לאורך התהליך. מומלץ ללוות את המסע בשיתוף אנשים קרובים מהקהילה שלכם.


