מעגלי תקווה

אנחנו חיים בתקופה מטלטלת. אכפת לנו מאוד ממה שקורה בעולם, ואנחנו רוצים להשתתף בשינוי. אבל לפעמים הכאב, הדאגה והעומס מתחילים לשחוק אותנו.

 חיבור מחדש לחיים

איך ממשיכים לפעול מבלי לאבד את הקשר לחיים? מה אם יש עוד אפשרות - מה אם יש עוד כוחות שמחכים לנו מתחת לכאב ולייאוש של הזמן הזה?

מה אם לצד הקריאה לפעולה יש גם קריאה להתבונן על המקום שלנו כבני אדם בתוך מארג שלם של חיים? מה אם אפשר לפעול מתוך חיות, מתוך שייכות לעולם — וכל פעם מחדש להתחדש?

 בסיס העבודה

מעגלי תקווה הוא מרחב לתרגול

תוכנית בת ארבעה חודשים המבוססת על אקולוגיה עמוקה ועל גוף העבודה של "העשייה שמחברת מחדש" שפיתחה ג'ואנה מייסי,

בנוסף אנחנו מעמיקיםאת הקשר שלנו אל עולם החי ומשם גם מוצאים עוד רבדים של שייכות, חוסן וריפוי. משם - אנחנו יוצאים אל העולם

מחוזקים ומוכנים לפעול ממקום מחיה.

אנחנו לא לומדים את הגישה רק באופן תיאורטי. אנחנו מתרגלים אותה בגוף, בטבע, ביצירה ובמפגש עם אחרים.

 המצפן שלנו

להרגיש

להיזכר

לראות אחרת

לפעול

לפגוש את הכאב והאבל

בשייכות ובהדדיות

להרחיב את נקודת המבט

לצאת אל העולם מחדש

בתוכנית נלמד ונעקוב באופן שיטתי אחרי המבנה שהוא הבסיס של העשייה שמחברת מחדש. צורתו היא ספירלית ובכל שער נפגוש שלל תרגולים. הספירלה היא כמעין מפה שמאפשרת לנו לנוע בתוך תהליכי שינוי אישיים וקולקטבים.

01 — הודיה והדדיות | להיזכר במה שמחזיק אותנו
אנחנו מתחילים בהודיה ובהתבוננות מחודשת בכוח ההדדיות. דרך תרגולים שמקרקעים, מזינים ופותחים את הלב, אנחנו נזכרים בכל מה שתומך בחיים ובקשרים שאנחנו חלק מהם. זהו הבסיס שמאפשר לנו לפגוש גם מציאויות קשות מבלי להיסגר או להיות מוצפים.

02 — לכבד את כאב העולם | לתת מקום למה שאנחנו מרגישים
מתוך החיבור, אנחנו יכולים לפנות מקום לכאב. לעצב, לפחד, לכעס, לאבל ולייאוש שאנחנו נושאים מול מה שקורה בעולם. במקום להדחיק או לברוח, אנחנו מתרגלים להישאר יחד עם מה שכואב ולגלות שהכאב אינו בהכרח סימן לחולשה — לעיתים הוא ביטוי עמוק לאהבה ולאכפתיות שלנו.

03 — לראות מעיניים חדשות | להרחיב את נקודת המבט
כשהלב פתוח, אנחנו יכולים להתחיל לראות אחרת. דרך תרגילי דמיון, עבודה עם הטבע, תנועה, יצירה ומפגש עם נקודות מבט שונות, אנחנו יוצאים מהסיפור האישי שלנו ומרחיבים את הראייה — אל אנשים אחרים, אל העולם הלא־אנושי, אל העבר ואל הדורות העתידיים. מתוך הראייה החדשה יכולים להופיע רעיונות, אפשרויות ודרכי פעולה שלא יכולנו לראות קודם.

04 — לצאת אל העולם | פעולה מחודשת
הספירלה מובילה אותנו חזרה אל העולם. מתוך כל מה שהרגשנו, ראינו וגילינו, אנחנו שואלים: מה מבקש להגיע דרכי עכשיו? איזה שינוי אני רוצה לשרת? ומהי הפעולה האפשרית עבורי?
זהו מעבר מפעולה שנובעת מפחד, אשמה או שחיקה — לפעולה שנובעת מחיבור, בהירות, אהבה וחיות.

והספירלה ממשיכה.
אנחנו חוזרים שוב אל ההודיה, אל הכאב, אל הראייה החדשה ואל הפעולה — בכל פעם ממקום אחר, עם הבנה עמוקה יותר של מקומנו בתוך רשת החיים.

 מסגרת התהליך

מעגלי תקווה הוא מסע של ארבעה חודשים, המשלב מפגשים פרונטליים, מפגשי זום ותרגול אישי בין המפגשים. אנחנו נעים יחד דרך ארבעת שערי הספירלה של "העשייה שמחברת מחדש" — מהודיה והדדיות, דרך הכרה בכאב העולם, אל ראייה מעיניים חדשות ולבסוף אל פעולה מחודשת בעולם.

10 מפגשים פרונטליים

8 מפגשי עומק בזום

תרגול אישי וחיבור לטבע

10 מפגשים של 4 שעות, שבהם אנחנו נפגשים בגוף ובמרחב משותף. דרך תרגולים חווייתיים, תנועה, יצירה, עבודה עם הטבע, טקסים, שיחה ומעגל — אנחנו לא רק מדברים על השינוי, אלא מתרגלים אותו יחד.

מפגשים מקוונים להעמקה, עיבוד הלמידה והחזקת התהליך הקבוצתי ברצף שבין המפגשים הפיזיים. המרחב הדיגיטלי מאפשר אינטגרציה רציפה של התכנים לתוך שיגרת החיים.

תרגולים אישיים בין המפגשים לטיפוח הקשר היומיומי עם האדמה, עבודת התבוננות, כתיבה וריטואלים אישיים המעמיקים את העשייה שמחברת מחדש בחייך.

2,800 ₪

20% הנחה בהרשמה מוקדמת

3,500 ₪

מחיר מלא לאחר תקופת ההרשמה המוקדמת

המחיר המוזל בתוקף עד 10 באוקטובר בלבד. הזדמנות להבטיח את מקומך במעגל בתנאים מועדפים.

ניתן לחלק ולשלם עד חמישה תשלומים שווים לנוחותכן.

מפגשים בזום

מפגשים פרונטליים ומיקום

המפגשים המקוונים מתקיימים בימי ראשון בין השעות 10:00 ל-12:00 (אורך כל מפגש עד שעתיים). תאריכים: 15.11, 29.11, 20.12, 17.1 – פלוס 3 תאריכים נוספים שיקבעו ביחד עם הקבוצה.

כל המפגשים הפרונטליים מתקיימים בימי ראשון בין השעות 10:00 בבוקר ל-14:00.

מיקום: באזור חוף הכרמל – המרחב הסופי במרחב זה יקבע ויעודכן בקרוב.

 תפיסת עולם וחיבור

אקולוגיה עמוקה היא בראש ובראשונה פרספקטיבת ראייה המבוססת על קשרים עמוקים. המושג הוטבע לראשונה על ידי הפילוסוף והאקטיביסט הנורבגי ארנה נאס, כהזמנה להיזכר מחדש במקומנו הטבעי.

במקום לראות את האדם כיצור נפרד מהטבע שניצב במרכזו, יש פה הזמנה לתודעה שאנחנו חלק ממערכת חיים עצומה, עתיקה וחכמה – רשת שבה הכול קשור, משפיע ומושפע באופן הדדי.

רשת החיים השלמה

ערך פנימי עצמאי

תודעת זיקה והשפעה

אנחנו לא רק חיים על הפלטה – אנחנו חיים בתוך מערכת חיה, ואנחנו חלק בלתי נפרד ממנה.

ארנה נאס

התבוננות על האנושות כחלק מאורגניזם חי ורחב, ולא כסמכות העומדת מעל לשאר יצירי האדמה.

לכל יצור ברשת החיים יש תועלת וריבונות בפני עצמה לשגשוג, ללא קשר לציעור התועלתני עבור האדם.

הבנה עמוקה כי כל מעשה, בחירה או מחשבה מדהדים ברשת החיונית כולה ומחזירים אותנו לשייכות.

מסגרת רוחנית ומעשית

העשייה מחברת מחדש היא גוף עבודה טרנספורמטיבי – מסגרת רוחנית ומעשית לשינוי אישי וחברתי, שפותחה על ידי הפילוסופית, האקולוגית והאקטיביסטית ג׳ואנה מייסי (ז״ל) בסוף שנות ה־70.

העבודה נוצרה מתוך הבנה שכאשר אנחנו פועלים למען שינוי חברתי ואקולוגי, אנחנו פוגשים לא רק עשייה והשראה, אלא גם כאב, פחד, כעס, ייאוש וחוסר אונים מול מה שמתרחש בעולם. העשייה מחברת מחדש מציעה מרחב שבו אפשר לפגוש את הרגשות האלה יחד, לעבד אותם, ולהעמיק דרכם את תחושת השייכות שלנו לעולם ולרשת החיים.

מתוך השייכות הזו יכולה להתחדש תחושת החיות, האהבה והיכולת לפעול. לא מתוך הכחשה של הקושי, אלא מתוך קשר עמוק יותר לחיים ומתוך רצון להזין ולשמור עליהם.

העבודה שואבת השראה מאקולוגיה עמוקה, מתורת המערכות, מעבודה קהילתית וממסורות רוחניות, ובהן הבודהיזם. במרכזה עומדת ההזמנה להתעורר מחדש לקשר העמוק שלנו עם כל רשת החיים – ולגלות כיצד הקשר הזה יכול לתמוך גם בריפוי האישי וגם ביכולת שלנו ליצור שינוי בעולם.

בתחילת דרכה נוצרה העשייה מחברת מחדש כמרחב לפעילים ופעילות למען שינוי חברתי, אקולוגי ופוליטי. מרחב שבו אפשר היה לעצור, להרגיש, לעבור יחד דרך הייאוש והכאב, להיזכר שאנחנו חלק ממשהו גדול מאיתנו – ומשם למצוא מחדש כוחות, רעיונות ופעולות שמזינות אותנו, את הקהילות שלנו ואת האדמה כאחד.

 מנחות

לוטן ספיר היא אמנית, מנחה ומלווה תהליכים, הפועלת למען שינוי אקולוגי, חברתי ותרבותי. עבודתה נשענת על האמונה שכאשר אנו נזכרים בשייכות העמוקה שלנו — לפלנטה, זו לזה ולמארג החיים כולו — אנו יכולים לגלות דרכים חדשות לפגוש את אתגרי זמננו.

לאחר שנים רבות שבהן חיה באנגליה, הרגישה קריאה ברורה לשוב אל הארץ שבה נולדה. היא חזרה כדי לצאת למסע של ריפוי עם האדמה, עם השושלות שלה ולעבור דרך הכאב שקונפלינט האדמה נושאת. בתוך המסע הזה פגשה את "העשייה שמחברת מחדש" של ג׳ואנה מייסי, מתוך ניסיון להבין כיצד ניתן לשאת את כאב האדם והאדמה, ודרכים למצוא עוד מצפני דרך בזמנים כה לא ידועים.

לוטן למדה באופן אישי עם ג׳ואנה מייסי, וחיה תקופה בקהילה שג׳ואנה יצרה באוקלנד, קליפורניה. שם העמיקה את היכרותה עם אקולוגיה עמוקה מעשית, מערכות חיות ומנהיגות השתתפותית. בהמשך למדה טקסי מעבר בטבע ב־School of Lost Borders בארצות הברית.

לוטן יוצרת מרחבים שבהם יש מקום לאבל ולכאב, שבהם תנועה ויצירה מאפשרות לבטא את מה שמילים אינן יכולות לשאת, ושבהם חלימה, תקשורת מקרבת והקשבה עמוקה הופכות לדרכים לשוב אל מערכת היחסים עם עצמנו, עם אחרים ועם העולם שמעבר לאנושי.

עם השנים, "העשייה שמחברת מחדש" הפכה לבסיס שממנו צומחת כל עבודתה של לוטן. הספירלה שלה - מהודיה והדדיות, דרך הכרה בכאב, אל ראייה מעיניים חדשות ויציאה לפעולה - הפכה עבורה לעוגן לכל פעולה.

הספירלה אינה רק מתודה שלמדה; היא דרך לחיות ולעבוד. היא מזכירה לנו שאפשר לפגוש את המציאות כפי שהיא, לא להסיט את המבט מן הכאב, ובו בזמן להישאר פתוחים ליופי, לדמיון ולחיים. היא מעירה מחדש את היופי ואת הבלתי־מתפשר של עצם היותנו חיים בזמן הזה - ומזמינה אותנו למצוא מתוכם את הדרך שלנו לפעול.

כיום היא חיה עם משפחתה האהובה למרגלות הרי ירושלים, וממשיכה לחקור כיצד ריטואלים, קהילה, יצירתיות והקשבה עמוקה יכולים לתמוך בנו בלהעמיק את השייכות שלנו כבני אנוש לעולם חי מאוד.

 מנחות המעגל

יוצרת, פרפורמרית ומנחת קבוצות דרך כלים של תאטרון פיזי, תנועה וכתיבה. אמא של ליה לב ואפיק. יוצרת מרחבי מפגש שמביאים לידי ביטוי אנושיות על כל גווניה, תנועה וחיבור.

מעגלי תקווה נתנה לי אפשרות להיזכר בשייכות העמוקה שלי בעולם, מעוררת בי תקווה ונותנת לי כלים להתמודד עם מציאות מלאת כאב ומורכבות, מתוך הקשבה למשאבים וכוחות. תומכת בי כיוצרת, המבקשת ליצור אומנות שנובעת ומחוברת לשאלות המתעוררות מהחיים כאן.

מיכל שמואלי

 מנחות המעגל

מנחה, אמנית, יזמת חברתית ואשת חינוך, הפועלת בין עולמות של תיאטרון, פרפורמנס ואקטיביזם. שחקנית ומנחת תיאטרון פלייבק, מנחת מיניות ואינטימיות בריאה, יוצרת ושותפה ביוזמות חברתיות כמו ״וודסטוק למען השלום״ והקורס ״בקש שלום ורדפהו – תשתית רוחנית לעשייה חברתית״.

״בשנה האחרונה, דרך המפגש עם 'העבודה שמחברת מחדש', השתנתה והתרחבה לי התפיסה לגבי עשייה בעולם. אני מתחילה לראות אקטיביזם לא רק כמאבק על שינוי, אלא גם כתרגול של קשר: לעצמנו, לאחרים, לאדמה ולחיים עצמם.״

ריויטל מטר